כמובן שכל מקרה וכל פרוצדורה היא בעלת מאפיינים שונים, אבל בכל זאת יש הרבה דברים משותפים לכל פעולת השתלה.
התקנת שתלים כרוכה בפעולה ניתוחית בחלל הפה. במהלך הטיפול, אשר מבוצע תחת אלחוש מקומי סטנדרטי, כמו בכל טיפול שיניים, מבצעים חתך באזור חסר השן, חושפים את העצם שבאזור, על מנת להעריך את זמינותה ואיכותה, מבצעים הכנה בעצם באמצעות ערכה כירורגית ספציפית לסוג השתל המוחדר, מחדירים את השתל, ובהתאם לתוכנית שנקבעה מראש או שמכסים את השתל ברקמת החניכיים חזרה, או שמותירים על ראשו כיפה מתכתית שתבצבץ מעל החניכיים, או שמתקינים בשלב זה שחזור זמני.האזור נתפר, ובכך הסתיים הטיפול.
חשוב להדגיש כי הטיפול אינו כרוך בכאבים.
במידה ומדובר בהתקנת מספר רב של שתלים, או בצורך בפעולות נלוות כמו בניית עצם, אזי הפרוצדורה עשויה להתארך, כמו גם מידת חוסר הנוחות.
ניתוח התקנת שתל הוא פעולה כירורגית זעירה, שנחשבת מאד בטוחה, ועם אחוזי הצלחה גבוהים אבל עדיין יש בה סיכונים וסיבוכים שיש להיות מודעים להם ולקחת אותם בחשבון.
סיבוכים שעשויים להתעורר במהלך ההשתלה כוללים בלסת העליונה מעורבות של חלל הסינוס המקסילארי – חלל אוויר שממוקם מעל לרכס השיניים העליונות באזורים האחוריים. החדרת שתלים באזורים אלו צריכה להתחשב בקיום הסינוס ובמימדי העצם באזור. כאשר מוחדר שתל באזור יש סכנה של חדירת השתל לתוך חלל הסינוס, דבר שמצריך את הוצאתו. כמובן שמדובר בסיבוך נדיר מאד, במיוחד כאשר מבוצע בידיים מיומנות.
בביצוע שתלים או ניתוחים בכלל בלסת התחתונה קיים סיכון לפגיעה בעצב שנותן תחושה לחצי השפה התחתונה בצד הרלוונטי ולחניכיים באותו הצד. הפגיעה העצבית יכולה להיגרם עקב קרבה גדולה מדי של השתל המוחדר אל אותו העצב או עקב בצקת שמתפתחת לאחר הניתוח באזור ויוצרת לחץ מקומי על העצב. כמובן שנוקטים בכל האמצעים הקיימים לפני הניתוח בשביל למזער את הסיכון הזה, בין היתר ביצוע צילום סיטי מקדים שמאפשר להבין בצורה טובה את מיקום העצב ומורכבות הניתוח. עדיין סיכון זה קיים ויש לקחת אותו בחשבון. לפי הספרות הסיכוי לפגיעה עצבית קבועה הינה 0.3-1% בהתאם למורכבות האנטומית באזור. במידה ולאחר ביצוע הניתוח יש תחושה שהאזור אינו מתעורר מההרדמה חשוב מאד ליידע את הרופא בהקדם על מנת שאפשר יהיה לתת טיפול תרופתי שעשוי להפחית את הסיכוי לאובדן תחושה קבוע.
