דלקת חניכיים Gingivitis
זו מחלת החניכיים הנפוצה ביותר, ושכיחותה באוכלוסיה הבוגרת עומד על כ 90%.
היא מה שקרוי "דלקת חניכיים" – Gingivitis בלועזית. דלקת החניכיים מאופיינת בחניכיים מודלקים, כלומר חניכיים אדומים, נפוחים, רגישים למגע, מדממים בקלות במגע, כולל צחצוח שיניים או נגיסה בתפוח. הדלקת יכולה להיות בעלת אופי מפושט בכל הפה או מקומית ולרוב לא תגרום לכאב. רובנו מתעלמים מהמצב ולומדים לחיות איתו, וזאת למרות שמדובר במצב שהוא הפיך לגמרי ובטיפול פשוט של הסרת אבן שן, קבלת הדרכה בצחצוח שיניים נכון ובהקפדה על שמירת היגיינת פה טובה, הדלקת יכולה להעלם ולהתרפא בתוך זמן קצר, וללא השארת כל נזק שארי.
מחלות חניכיים "אמיתיות", הן מחלות חניכיים אשר בנוסף לדלקת החניכיים בעלת התסמינים שצוינו למעלה גורמות לנזק ממשי ובלתי הפיך לרקמות שאוחזות את השיניים במקומם – החניכיים והעצם שתחתיהן. בגדול, ניתן לדבר על שני סוגי מחלות חניכיים: מחלת חניכיים כרונית ומחלת חניכיים אגרסיבית.
מחלת חניכיים כרונית Chronic Periodontitis
מחלת החניכיים הכרונית היא המחלה הנפוצה יותר, ושכיחותה באוכלוסיה נע בין 10-15% מהאוכלוסיה הבוגרת. לרוב ניתן לראות סימנים למחלה כבר באמצע שנות השלושים, תחילת שנות הארבעים באמצעות בדיקת חניכיים שכוללת צילום רנטגן מסוג "סטאטוס". מטופלים שלא מאובחנים ולא מטופלים, עלולים לחוש את הסימפטומים של המחלה לקראת אמצע שנות החמישים ואילך, כתלות בתחילת המחלה.
מחלת החניכיים הכרונית מתבטאת בסימנים של דלקת חניכיים – דלקת ברקמה הרכה שסביב השיניים. הסימנים שניתן לראות כוללים אודם, נפיחות, דימום בקלות במגע ובעת הברשת השיניים. לרוב המצב לא כואב, אבל בהחלט בולט לעין. בניגוד למצב של "דלקת" חניכיים "רגילה", במחלת החניכיים מצב דלקתי קבוע וממושך זה מביא לנזק ברקמות התומכות של השן.
בכמה מילים, השן אחוזה לעצם הלסת, שמצויה מתחת לרקמה הורודה שסביב השיניים – החניכיים, ומחוברת לעצם הלסת במערכת של סיבים אלסטיים הקרויה פריודונטיום (פריו – מסביב, דונטיום – שן). במחלת חניכיים, הדלקת שברקמה הרכה – החניכיים, נודדת אל אותה מערכת סיבים, מביאה להרס הדרגתי שלהם ובהמשך גם להרס של העצם מסביב לשן. הכל קורא באופן איטי ומאד הדרגתי, וכאשר מערכת אחיזת השן מאבדת אחוזים גבוהים מהתמיכה, אז מתחילים לחוש את הנזק – תתפתח ניידות מוגברת של השיניים, שיניים עלולות לשנות את מיקומם בקשת השיניים, יפתחו מרווחים בין השיניים, עלולים להתפתח אבססים – דלקות חריפות סביב השיניים, ואם המצב הדלקתי ממשיך ולא מטופל, בסופו של דבר תאבד השן קליל את אחיזתה ועשויה לנשור או להעקר, למרות שהשן עצמה היא בריאה!
הגורם העיקרי להתפתחות המחלה הפריודונטאלית הכרונית הוא רובד חיידקי – פלאק בלועזית. מדובר על חיידקים אשר מצטברים לכדי מסה לבנה, שניתנת להבחנה אף בעין בלתי מזויינת ומצטברת בשולי החניכיים – שיניים. מסת חיידקים זאת יוצרת גרוי קבוע לרקמת החניכיים ומפעילה את כדור השלג שתואר. כמובן שהכל מתרחש לאט לאט, אבל הנזק הוא מצטבר ומתגבר. כמובן שאין זה פשוט כל כך… היום ברור לנו שיש אנשים שלהם יש רגישות יתר לאותם חיידקים, ושגם ישנם חיידקים מסויימים בעלי יכולת גבוהה במיוחד לגרום למחלה וניתן בבדיקה בקטריאלית פשוטה יחסית לבדוק האם לאדם יש את החיידקים הללו, הנקראים "פריו – פתוגניים".
אותם פרטים באוכלוסייה שלהם יש את "רגישות היתר", נטייה גנטית – משפחתית לאותם חיידקים שמשרים את מחלת החניכיים, נמצאים בקבוצת סיכון לפתח מחלת חניכיים. אל להם להסיק שנגזר גורלם לסבול מהמחלה ונזקיה וכי "אין מה לעשות", להיפך, יש הרבה מה לעשות ואלו אנשים שצריכים להיות מנוטרים ומטופלים באופן תדיר. במידה רבה יש לראות במחלת החניכיים הכרונית מחלה כרונית לכל דבר כמו מחלות אחרות, דוגמת יתר לחץ דם. כפי שאדם שאובחן כסובל מנטייה ליתר לחץ דם, שגם בה יש רכיב גנטי משמעותי, יודרך לקחת טיפול תרופתי כזה או אחר לאיזון לחץ הדם, וכמו כן יונחה לנהל אורך חיים "בריא", היינו לאכול נכון, לשמור על משקל גוף תקין ולעשות פעילות גופנית, זאת במטרה שלא יסבול מנזקי לחץ דם גבוה בגיל צעיר ולדחות את סיבוכי המחלה לגיל הרבה יותר מבוגר. ועדיין ברור שאם יפסיק לקיים את ההמלצות הטיפוליות יחזור לחץ הדם הגבוה ואז הוא עלול לסבול מנזקי המחלה. אותו הדבר תופס גם במחלת חניכיים, הטיפולים שאנו מבצעים נועדו לתחזק את המחלה, ולהאט את קצב התקדמותה כך שהמטופל יסבול מנזקיה בגיל מאוחר ככל שניתן.
מחלת חניכיים אגרסיבית Aggressive Periodontitis
סוג זה של מחלת חניכיים, שכיחותו באוכלוסייה עומדת על כ 4%.
גם פה מדובר במחלה שבה דלקת ברקמת החניכיים מביאה לנזק לרקמות התומכות בשיניים – הפריודונטיום והעצם, וגם פה הגורם הראשוני למחלה הינו הרובד החיידקי המצטבר בשולי החניכיים – שיניים.
שלושה דברים עיקריים מבדילים מחלת חניכיים אגרסיבית מכרונית.
1. גיל תחילת המחלה – המחלה מאפיינת דווקא אנשים צעירים וניתן לאבחן אותה אפילו אצל ילדים במשנן הנשיר!
2. קצב התקדמות המחלה – בניגוד למחלה הכרונית שמתקדמת לאט, המחלה האגרסיבית, כשמה כן היא, מתקדמת בקצב מהיר ותוך זמן קצר יחסית (עדיין מדובר על שנים, אך בודדות), גורמת לנזק משמעותי במערכת התמיכה של השן ולתופעות שנגרמות מכך.
3. נטייה גנטית – משפחתחת – קיימת גם במחלה הכרונית, אך במחלה האגרסיבית הנטייה הרבה יותר משמעותית וחשוב מאד לכן לבדוק אחים – אחיות וילדים למחלה.