בעשורים האחרונים עברה רפואת השיניים בארץ ובעולם מהפך. ממצב שבו היה רופא שיניים משפחתי שטיפל בכל מחלות הפה והשיניים, עם העלייה בידע ובמגוון הטיפולים, נוצרו התמחויות בנושאים מוגדרים ברפואת שיניים.
היום, כפי שאינך מצפה מרופא המשפחה שיפתור בעיות אורטופדיות או נוירולוגיות, אלא שיפנה אותך למומחה בתחום, כך, בעייתי לצפות מרופא השיניים הכללי שידע לטפל בבעיות מוגדרות-מורכבות.
לצורך העניין מומחה ברפואת חניכיים הוא רופא שיניים שעבר התמחות ועמד בבחינות באבחנה וטיפול במחלות חניכיים ושתלים דנטאליים.
כמובן שיש על כך מאבק בקליקה של רופאי השיניים, לרופאים כלליים רבים יש קושי לומר שהם אינם יודעים או מוכשרים מספיק לטפל בבעיות כאלו או אחרות. אבל זה עניין של הגיון בריא, שרופא שיניים אשר עבר הכשרה נוספת בת מספר שנים בתחום ספציפי מסויים וכל עיסוקו הוא בתחום זה, יהיה ברבה יותר מיומן וידען בתחום זה מכל רופא שיניים כללי, טוב ככל שיהיה. הבעיה היא שמשרד הבריאות מתיר לכל רופא שיניים לעסוק בכל התחומים ברפואת שיניים ובכך חושף מטופלים לטיפולים שבמקרה הטוב הם חלקיים ולא מזיקים ובמקרה הפחות טוב מזיקים למטופלים.
מומחה לרפואת חניכיים – מומחה בפריודונטיה עבר הכשרה אינטנסיבית במשרה מלאה במשך 4 שנים מעבר לשנות הלימוד לתואר רפואת שיניים, על מנת לאבחן ולטפל במחלות חניכיים ושתלים דנטאליים. שני תחומים אלו הם חלק מהסילבוס – תוכנית הלימוד, של תוכנית ההתמחות שהיא תובענית ואינטנסיבית. לא כל רופא שיניים יכול להתקבל לתוכנית כזאת. מספר המקומות מצומצם, הדרישות המקצועיות הן גבוהות, ותוכניות ההתמחות דורשות הקרבה כלכלית גבוהה וגם לצערנו עולות כסף רב. אבל כל מי שמסיים תוכנית כזאת, רמת הידע והמיומנות שלו באבחנה וטיפול במחלות חניכיים כמו בתכנון וביצוע של שתלים דנטאליים, עולים בכמה מונים על רופא שיניים כללי שגם מבצע טיפולים כנ"ל..
אז בהרבה אתרים יהיה כתוב משהוא כמו "רופא שיניים מטפל בניתוחי חניכיים והשתלות שיניים", או במקרה הפחות טוב יהיה כתוב "עוסק בטיפולי חניכיים והשתלות שיניים", ויש כיתובים שיותר מטעים את הציבור כמו "מורשה לטיפולי חניכיים" (זה נוהג של חברות ביטוח להגדיר ככה רופאים להם הם מתירים (באיזו סמכות?) לבצע טיפולי חניכיים) או בהרבה קופות חולים מצוין שם רופא ולידו כיתוב – רופא חניכיים. העניין הוא שכל עוד לא משתמשים בתואר מומחה, ברור שהרופא אינו מומחה והכיתוב הוא חוקי אך בגדר הטעיית הציבור. מי שכותב שהוא מומחה והוא לא כזה, זה כבר בבחינת התחזות ועניין פלילי.
להדגיש ש"מומחה במחלות חניכיים – פריודונטיה" הוא מי שעבר תוכנית התמחות מסודרת במרכז שמוכר ע"י משרד הבריאות ועמד בהצלחה במבחנים רשמיים של משרד הבריאות בתחום הזה.
ולכן אם מטופל רוצה להיות מטופל ע"י רופא שיניים מיומן וידען בתחום בעיות חניכיים ושתלים, חובה עליו לעמוד על כך שהרופא המטפל בו הינו מומחה. למומחה יש מספר רשיון מומחה נוסף על מספר הרשיון הכללי.
משפט אחד על עניין שתלים דנטאליים. רופאי שיניים רבים עושים שתלים. רמת ההכשרה שעברו היא מגוונת, רובם עברו קורס קצר בחברת השתלים מהם הם אחר כך קונים את השתלים..מנגד אני משוכנע שיש רופאים רבים שמשקיעים מזמנם ומרצם ולומדים מעבר. עדיין, רק מומחים בפריודונטיה ובכירורגיה עוברים תוכנית לימוד מסודרת ועומדים בבחינות של משרד הבריאות בתחום ההשתלות. יש מאבק על עניין התואר "מומחה בהשתלות", למי מותר להיקרא כך. היום פורמאלית החוק לא מתיר לאף רופא לקרוא לעצמו כך, אבל בפועל, פריודונטים הם כאמור היחידים (למעט כירורגים פה ולסת) שעוברים תוכנית רשמית של הכשרה עיונית ומעשית בתחום השתלים ועומדים בבחינה ממשלתית בתחום! לתשומת לב הציבור..