הכותרת הזאת, של ״השתלת שיניים ביום אחד״ הינה במידה רבה גימיק שיווקי קליט שתופס את האוזן למטופלים, וזאת מטרתו.
קצת הסבר. מפתחי טכניקות ההשתלה, בשבדיה של סוף שנות השישים פיתחו פרוטוקול טיפולי שחייב תקופת ״מנוחה – החלמה״ בת מספר חודשים לשתלים שהוחדרו, זאת על מנת לאפשר לתהליך הביולוגי של ה״אוסאו-אינטגרציה״ – חיבור שתל טיטניום לעצם, להתרחש ללא הפעלת כוחות חיצוניים. עם השנים התפתחה טכנולוגיית השתלים, והיום מיוצרים שתלים עם יכולות טובות יותר, כאלה, שלעיתים אכן מאפשרים להם להיות חשופים לכוחות חיצוניים, בסמוך למועד השתלתם.
הקונספט של ביצוע שיקום זמני שמחובר לשתלים בסמוך להחדרתם קרוי בשפה הדנטאלית ״העמסה מיידית״. פירושו שבמקום המתנה של מספר חודשים עם השתלים ללא שיקום עליהם, ורק בחלוף הזמן ביצוע של שיקום – כתרים על השתלים, השיקום הזמני מותקן על השתל עד 24 שעות מרגע החדרתו. כמובן שהקונספט הזה התפתח גם עקב דרישה מ״השטח״ – מטופלים שביקשו פיתרון אסטטי מיידי ללא צורך ללכת ללא שיניים או עם שחזור זמני בצורת תותבת תקופה ארוכה.
עדיין, בהחלט לא כל מקרה או מצב מתאים לטכניקה הזאת. היא רלוונטית רק באזורי הפה הקדמיים, בעלי חשיבות אסטטית, וגם אז האפשרות הזאת תלויה בסוג ואיכות העצם באיזור, ובפרמטרים שונים הנאספים בזמן ביצוע ההשתלה.
חל איסור חמור להפעיל כוחות על השחזורים/השתלים הללו במשך מספר שבועות לאחר התקנתם, ועל המטופל להיצמד ל״כלכלה רכה״ במשך תקופה ארוכה.
גם במצבים של לסת מחוסרת שיניים לחלוטין ניתן לבצע שיקום מיידי בגישת ״העמסה מיידית״, ואפילו במצבים כאלה משתדלים להגיע למצב כזה. עדיין יש לבדוק כל מקרה לגופו וכל מטופל שונה.
לסיכום, חשוב מאד להעריך את הסיכונים הכרוכים ב״העמסה מיידית״ כנגד היתרונות, הבהחלט מאד גדולים, של הפעולה ולבצע ביחד עם הרופא המשתיל הערכה של ״ניהול הסיכונים״ של המקרה.
